למה ב2024 עדיין רוב הדיאטות נכשלות? - חלק ו - סיבות רגשיות
- Ben Peer
- 4 בפבר׳ 2024
- זמן קריאה 7 דקות
עודכן: 3 באפר׳ 2024
זהו חלק ו' של סדרת הפוסטים: ״למה ב2024 עדיין רוב הדיאטות נכשלות?״
דיאטות, מה כבר חדש?
מה כבר יש לי לחדש לך ב2024 על דיאטות, ירידה במשקל והסיבות שרוב הדיאטות נכשלות?
נכון לתחילת 2024 המצב הוא עדיין כזה שהמון אנשים מתמודדים עם עודף משקל, עושים דיאטות ונכשלים שוב ושוב. מחקרים עדיין מראים שאחוזים גבוהים מאוד לא יצליחו במשימה של לרדת במשקל. המעט שכן יצליחו רובם יעלו בחזרה את מה שהורידו. אין לי מטרה לייאש או לדכא אלא לשפוך אור כדי שתבין טוב יותר את מורכבות הנושא. אני מניח פה את הניתוח שלי בגובה העיניים לסיבות ולמורכבות הנושא.
אז למה ב2024 עדיין רוב הדיאטות נכשלות?
אז למה רוב הדיאטות נכשלות?
שורה תחתונה:
אכילה רגשית - כדי לא להרגיש שעמום, עצב וכו
אכילה אימפולסיבית - בגלל דחף בלתי נשלט
אכילה חברתית - להרגיש שייך
רובנו אוכלים המון פעמים לא מסיבות פיזיולוגיות של רעב אלא מסיבות רגשיות. אלו מתחלקות לאכילה רגשית, אכילה אימפולסיבית ואכילה חברתית. בוא נצלול לעומק הדברים.
מערכת העצבים מסוגלת להתמקד בתהליך גדול אחד בלבד
כשאתה מרגיש רגש קשה, כשכואב לך בנפש, זה ממש טבעי לרצות לא להרגיש.
כחלק מהחיים כולנו מרגישים תסכול, כעס, בדידות, ריקנות, פחד וייאוש. אלו רגשות קשים או לפחות לא נעימים ויש דרך נורא פשוטה איך לא להרגיש. מבחינה פיזיולוגית הנה מה שקורה:
אם תכניס מספיק אוכל לגוף, מערכת העצבים שלך תהייה מוכרחה להפסיק את מה שהיא עושה כרגע ולהפנות חלק גדול מהמשאבים לצורך עיכול המזון.
מערכת העצבים צריכה לתאם המון תהליכים פיזיולוגים כדי לעכל את המזון שהכנסת.
הגוף שלך עוצב כדי לבצע מלא תהליכים בו זמנית ביום ובלילה. אך כאשר זה מגיע לתהליכים גדולים כמו עיכול ארוחה מורכבת, חוויה רגשית עוצמתית או פעילות גופנית מאומצת אז הגוף מסוגל להתמקד בדבר אחד!
פשוט אין מצב שהגוף שלך יכול לנהל רגשות חזקים ולעכל ארוחה מורכבת בו זמנית.
אלחוש רגשי
אם אתה אוכל מספיק אז אתה לא יכול להרגיש! זה פשוט עובד. כאשר נותנים למערכת העצבים משימה מורכבת כמו עיכול ארוחה אז היא לא יכולה להיות שם כדי להרגיש רגש עוצמתי. ככל שצירופי המזון מורכבים יותר וכמות המזון גדולה יותר, כך אתגר העיכול רב יותר וכך ה "אלחוש הרגשי" גדול יותר.
כלומר אוכל הוא משכך כאבים רגשי.
כאשר הארוחה עשירה בשומן אז האלחוש הרגשי עוצמתי יותר.
אכילה בלתי פוסקת היא ניתוק רגשי
כאשר אתה אוכל כל הזמן, אתה בעצם מתנתק מהרגש. גם מרגש חיובי וגם מרגש קשה ולא נעים. לא נקרא לו שלילי כי הוא לא באמת שלילי ותיכף אסביר. כשאתה אוכל רק כאשר אתה באמת רעב ולא מסיבות רגשיות, אתה מרגיש הרבה יותר חי ויותר נלהב מדברים פשוטים. כמו לחבק את הילד שלך וכמו להביט לשמיים ולהרגיש רווחה מחיבור אל הטבע. כך אתה מחובר יותר לרגשות שלך, גם טובים ונפלאים וגם קשים ופחות נוחים. זה חלק מהיותך יצור חי.
תפקיד הרגשות
תפקיד הרגש הוא להניע אותנו לפעולה. על כך הרחבתי פה. באנגלית emotion כלומר Energy in motion. רגש הוא אנרגיה עם כיוון. אין באמת רגשות שליליים. אם לא יודעים לעבוד עם הרגש אז התוצאה של הפעולה בעקבות הרגש יכולה להיות שלילית. אבל הרגש עצמו אף פעם לא שלילי. רגש הוא אנרגיה שעוזר לנו להתנהל בעולם. לדוגמא, כעס הוא אנרגיה עולה והיא עוזר לך להציב גבול למי שחצה את החוק הפנימי שלך (עבר על הגבול שלך). עצב (תחושת אכזבה ובאסה הם סוג של עצב) היא אנרגיה יורדת ומטרתה היא לגרום לך לעצור, לחשוב לעומק, אולי לחשב מסלול מחדש.
להרגיש בעוצמה
גם אם אתה לא יודע איך לעבוד נכון עם רגשות. האנרגיה הזאת שנקראת רגש רוצה להתבטא, רוצה להיות, לצאת לאור. זה נורא פשוט אבל לא קל לביצוע. ברגע שאתה מאפשר לעצמך להרגיש בחוזקה את הרגש, הוא חולף. האנרגיה מתנקה. חולפת. נעלמת. מתאדה. לפעמים צריך רק 2 דקות להיות ברגש הלא נעים והוא חולף. מאוד דומה למכה פיזית חזקה. נתקלת עם האצבע בפינה של השולחן. אתה רואה כוכבים. אבל תוך דקה או שתי דקות זה עובר. הגוף מעלים את הכאב. באופן דומה, כשאתה מסכים להרגיש בעוצמה את הרגש, הוא פשוט חולף.
התרגלנו לא לסבול ולא להרגיש אי נוחות
זה כל כך נפוץ היום, שחלקנו מפחדים להרגיש אי נוחות. כמו שחלקנו התרגלנו לקחת מייד משכך כאבים לכל כאב שמופיע לנו. למה לסבול? אותו דבר עם כאב רגשי, למה לסבול אם אפשר לאכול ולא להרגיש? הרבה חושבים שממש לא ישרדו אם יהיו / ישהו ברגש וירגישו אותו בעוצמה. אך אם לא נאפשר לרגש להיות בלי לאלחש את עצמנו. האנרגיה של הרגש תישאר בתוכנו. רגש שלא קיבל ביטוי לא נעלם. האנרגיה הזאת נשארת ומצטברת כמו רעל רגשי. אחרי כן, האנרגיה עלולה להתפרץ במקומות בלתי צפויים ורצויים. כמו הר געש שמתפרץ החוצה ומעיף לבה ששורפת את הסביבה שלך.
דגנים ושוקולד בעלי יכולת אלחוש חזקה
יש חומרים מסויימים במזון שעובדים טוב יותר לאלחש לנו את הרגשות. דגנים ובמיוחד חיטה, מכילים אופיואידים. זה מאותה משפחה של סם האופיום. יש הרבה מזונות שיש להם אופיואידים אבל לאף אחד לא בכמות של דגנים.
ומה לגבי שוקולדים? מה יש בשוקולד? קפאין. זה כמובן יעורר אותך. הוא מכיל תאוברומין, שהוא אלקלואיד מריר שנמצא בצמח הקקאו. אלקלואידים הם קבוצת חומרים ממקור צמחי המכילים חנקן, המשפיעים על תפקוד הגוף. אלקלואידים רבים מהווים תרופות חשובות, ביניהן מורפין, כינין, אטרופין וקודאין.
שוקולד מאלחש עוצמתי במיוחד
שוקולד גם מכיל קנבינואידים. זה לא סתם נשמע כמו קנביס. שוקולד מכיל תרכובות שיוצרות אינטראקציה עם מערכת האנדוקנבינואידים. בדומה ל- CBD הנמצא במריחואנה, השוקולד מכיל תרכובות שמקיימות אינטראקציה עם אנזים מסוים בגוף הממריץ את רמות האנדוקנבינואידים הטבעיים בגוף. בעוד שאי אפשר להשוות שוקולד לחומר פסיכואקטיבי חזק כמו ה-THC, יש לו יותר השפעה על המוח והגוף מאשר שנהוג לחשוב לעתים קרובות.
לחם עם שוקולד = בביס אחד יש אופיום, קנביס, תאוברומין, סרטונין, סוכר וקפאין
שמעת על אנשים שנוטים לזלול לחם עם שוקולד? לא סתם אנשים משלבים שוקולד עם דגנים כמו עוגיות שוקולד צ'יפס, עוגת שוקולד ועוד. בביס אחד יש לך: אופיום, זריקת סרטונין, תאוברומין, קנביס, סוכר מזוקק וקפאין ! כל ביס ירים אותך, ירגיע אותך, יקפיץ אותך ויקח את כל הרגשות הרעים והדאגות שלך.
אכן מזון מנחם אותך
לא רק שלא תרגיש את הרגש הלא נוח כפי שהבנו קודם. אתה מסמם את עצמך קלות ומרגיש HIGH, ממש כמו סמים קלים לכל דבר. זה כל כך נפוץ וחוקי לחלוטין שזה הכי טבעי שנעשה את זה.
אתה ממש לא לוזר
להיות אנושי זה להרגיש רגשות לא נוחים וגם קשים. לכן זה רק טבעי למצוא פתרונות כדי לא להרגיש את הקושי. זה לא אומר שאתה לוזר או פושע! זה רק אומר שאתה אנושי שמנסה להתמודד הכי טוב שאתה יכול. תכלס הפתרון הפשוט אבל הלא קל לביצוע הוא: רק להרגיש את הכאב! זה מה שצריך וכך שוברים את המעגל ולא זקוקים למאכלים האלו.
הפתרון לאכילה רגשית
הפתרון הוא פשוט אך לא קל לביצוע.
תפסיק לשפוט את עצמך ותתחיל לחמול את עצמך.
תסכים להרגיש רגש לא נעים. זה לא נעים אבל עובר תוך כמה דקות. עדיף מלהמשיך לההשמין :-)
דבר ראשון, להפסיק לשפוט את עצמך
אם אתה לא רוצה להרגיש. אם אתה אוכל כדי לא להרגיש. אחרי כן אתה גם כועס על עצמך ושופט את עצמך. הפסק עם זה! זה פוגע לך בביטחון העצמי וכך רק מגביר את הכאב הרגשי. השיפוט הזה, ההלקאה העצמית הזאת יוצרת לולאה כלומר הביקורת תגביר לך את הרצון לאכול עוד כדי לא להרגיש. זהו מעגל אכזרי.
לכן חשוב להבין את המעגל האכזרי ולשבור את הלולאה. דבר ראשון, להפסיק לשפוט את עצמך ולבקר את עצמך. תגיד לעצמך, השתמשתי במנגנון הכי טבעי של בני אדם. תהייה החבר הכי טוב של עצמך ואל תחמיר עם עצמך. תהייה רך ותביא חמלה. כך תצא מהלולאה של הרס עצמי.
הדבר השני, להסכים להרגיש את הרגש הכואב והלא נוח.
ככה שוברים את המעגל האכזרי הזה. נשמע פשוט? אכן זה פשוט אך לא קל ליישום. זה תרגול לחיים שלמים. אין נוסחת קסם אלא עבודה ותרגול יום יומי. אם מתמידים, זה עובד. כמו כל הרגל, ניתן לשנות את ההרגל הזה.
ומה עם אכילה אימפולסיבית ולא רגשית?
הבנו מה זאת אכילה רגשית. בשביל לא להרגיש אנחנו אוכלים. מערכת העצבים לא יכולה גם להרגיש וגם לעכל ולכן זה עובד. אבל האם מצאת את עצמך מקפיד כל היום על תזונה בריאה, מתונה ומאוזנת. אתה ממש גאה בעצמך. אבל פתאום כאילו משום מקום, בצורה אימפולסיבית, אתה אוכל גלידה או שאריות של פסטה או לחם עם משהו בלי שבכלל רצית? התעורר דחף מטורף ופעלת. ללא שליטה לגמרי. אפילו אפשר לומר שזה היה כל כך מהיר שלא היית מודע. התעורר דחף והוא דחף לך את האוכל לפה. זה לא סתם רגש, זה גל אדיר ששטף אותך.
מהי אכילה אימפולסיבית?
אכילה אימפולסיבית ואכילה רגשית הם מושגים קשורים, אבל יש להם מאפיינים ברורים:
אכילה אימפולסיבית מתייחסת לצריכה ספונטנית ולעיתים לא מתוכננת של מזון ללא מחשבה או התחשבות מוקדמת. הטריגר מופעל בדרך כלל על ידי תשוקה מיידית, גירויים חיצוניים כמו מראה או ריח של אוכל, או תשוקה פתאומית לטעם או מרקם מסוים. אכילה אימפולסיבית יכולה להתרחש בכל עת, ללא קשר למצב הרגשי. זה לא בהכרח קשור לרגשות; במקום זאת, היא עשויה להיות מונעת מתשוקה רגעית להנאה או סיפוק.
טיפול באכילה אימפולסיבית כרוכה לרוב בזיהוי והבנת הטריגרים הבסיסיים (זיהוי רמזים רגשיים, סביבתיים או מצביים). אחרי זיהוי הטריגר נלמד מנגנוני התמודדות בריאים יותר לניהול רגשות ואימוץ שיטות אכילה מודעת. אסטרטגיות עשויות לכלול ניהול יומן מזון, תרגול טכניקות אכילה מודעת ומציאת דרכים חלופיות להתמודד עם גורמי לחץ רגשיים.
ההבדל בין רגשית לאימפולסיבית
לסיכום, אכילה אימפולסיבית היא יותר ספונטנית ויכולה לקרות ללא טריגר רגשי ספציפי, בעוד שאכילה רגשית קשורה ספציפית לניסיון לנהל או להקל על מצבים רגשיים באמצעות אכילה.
אכילה חברתית - להרגיש שייך
עוד סיבה רגשית שאנחנו אוכלים היא כי אנחנו חלק מקבוצה, משבט וחשוב לנו להרגיש שייכות.
אכילה חברתית היא תופעה המונעת לרוב על ידי רצון עמוק להתחבר ולהשתייך. ברגעים אלו, פעולת האכילה הופכת לחוויה קהילתית, למחווה סמלית החורגת מעצם ההזנה. הדחף להשתתף באכילה חברתית נובע לא מתוך רעב פיזי, אלא רעב להכלה חברתית וחוויות משותפות. זהו ביטוי עדין אך עוצמתי של הצורך המולד שלנו בחיבור, כאשר אנו מוצאים נחמה וקבלה בפעולה הפשוטה של אכילה יחד. במקרים אלה, השולחן הופך למרחב מקודש שבו הקשרים מתחזקים, והמעשה הופך לשפה אילמת המדברת לאנושיות המשותפת שלנו.
מה עושים עם זה?
לדעתי, מתינות, איזון ומינון נכון. כדי לא להיות מנודה והאיש הלא חברתי הזה שלא אוכל כלום עם החברים. חשוב לאכול עם החברים ולהרגיש שייך אבל מומלץ להיות מודע לכך כדי לנהל את זה טוב יותר. אפשר להתכונן מראש לארוחה חברתית כדי לבחור טוב יותר בזמן אמת ולא להיגרר. אפשר להשתמש במנות וצלחות קטנות יותר מהמנות האהובות עליך מבלי להרגיש מקופח. שנה את הפוקוס מאוכל לשיחה והעניין החברתי. התקשרות עם אחרים יכולה לעזור להסיח את דעתך מאכילה חסרת דעת.
אתגר הירידה במשקל
אחת הסיבות לאי הצלחה באתגר הירידה במשקל ושמירת משקל מאוזן היא אכילה רגשית והרצון לברוח מהרגש הקשה והלא נעים. הפתרון פשוט אבל לא קל ליישום. להסכים להרגיש את הרגש הלא נעים. בנוסף יכול להיות שאתה אוכל בצורה אימפולסיבית בגלל דחף עוצמתי ופה הפתרון הוא לזהות את הטריגר ואחרי כן למצוא דרך לנהל את את הדחף המתפרץ. גם כאן זה לא דבר קל לעשות. וסיבה רגשית נוספת לאכילה היא הצורך להרגיש שייך. אך אם כבר אכלת באופן שלא תכננת, אל תחמיר על עצמך, אל תשפוט את עצמך אלא הענק לעצמך ריפוי באמצעות חמלה עצמית.
לקבלת עדכון על כל פוסט חדש - בלינק זה
コメント