איך לשבור תקרת זכוכית? 95/100
- Ben Peer
- 23 בנוב׳ 2023
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 9 בדצמ׳ 2023
אני מטוס סילון או חילזון עצל?
שמתי לב שיש משימות שאני מזיז אותם במהירות שיא, אני ממש טס במהירות של מטוס סילון. אך יש משימות שאני נתקע איתם ובקושי זז או זז בס״מ וחצי כמו חילזון עצלן. באמת ובשיא הצניעות אני אדם חרוץ, בעל יכולות ומתקתק לפעמים מלא משימות בקצב מטורף. מצד שני יש משימות שאני לא מצליח להזיז או אני זז לאט בקצב מתסכל. אני עושה צעד קטן, מתעייף נפשית ואחרי שבוע או מלא זמן חוזר ועושה עוד איזה תנועה של סנטימטר ורבע. זה דיסוננס פסיכי אצלי. ניסיתי להבין מה הסיפור שלי. אני מטוס סילון? או שאני חילזון? המשוב שאני מקבל הוא שאני מאוד מהיר. אבל זה לא ממש משנה לצורך העניין. אני הרי הכי לא דחיין ומניע דברים מהר ומצד שני יש משימות שעולה מהם ריח של דחיינות. מה קורה איתי? בגלל שיש לי מודעות גבוהה, שוב בשיא הצניעות המתבקשת, אני מנסה להערים על עצמי בכל מיני שיטות כמו מערכת אילוצים. כשיש אילוצים כמו דדליין או פגישה עם עצמך ביומן אז אתה מחויב לשבת על התחת ולעשות את המשימה. לפעמים זה קצת עוזר אבל הרבה פעמים, זה לא. הטכניקות שאני מפעיל נגדי אבל לטובתי לא מצליחות לי. ניסיתי להתעמק ולחפור מהי הסיבה.
אז למה אני נתקע?
כשאני נתקע במשימה זה בדר״כ משתי סיבות עיקריות. סיבה ראשונה זה חוסר בהירות לגבי מה לעשות. כשאני לא יודע מה לעשות אז אני נתקע. הדרך שלי להתמודד עם זה היא לפרק את המשימה לכמה תתי משימות כלומר חלקים קטנים יותר ואז כל חלק הוא יותר פשוט. זה בדר״כ עוזר ואני מתמודד עם כל חלק בנפרד ומצליח להתקדם. גם אם אני לא יודע עדיין מה לעשות עם התת-חלק אז היום יש את גוגל ויש חברים ואפשר לבקש עזרה ולהיחלץ. בעברי, היה לי יותר קשה לבקש עזרה אז לפעמים הייתי מתאמץ ומזיע לבד וגם נתקע. לשמחתי היום אני יודע לעצור ולבקש עזרה.
משימה מחוץ לאזור הנוחות
הסיבה השנייה שהיא הרבה יותר קשה היא שהמשימה כרוכה בחוסר נוחות. משימה שמוציאה אותי מאזור הנוחות שלי. לעיתים יש לי חסימה מנטלית או קושי רגשי, בדר"כ לעשות משהו שאף פעם לא עשיתי. בדר"כ יש שם פחד גדול. פחד מכישלון. הפחד לא להצליח, להראות מגוחך או אידיוט. תכלס זה מקום של לעשות טעות ולהראות רע בעיני העולם ואולי בעיני עצמי. הבעיה שאני לא תמיד במודעות לגבי העניין. זה כמו בליינד-ספוט שאתה לא רואה והשכל ממציא אלף תירוצים שנראים מאוד הגיוניים מדוע להתחמק או לדחות את המשימה.
האמת היא שאני פוחד
פוחד לעשות טעות. פוחד להרגיש את הרגש הלא נעים שאתה לא באזור הנוחות. זה לא נוח! לפעמים בושה. לפעמים גאווה שתוקעת. כל מיני תחושות בגוף המלוות את חוסר הנוחות הזה. זה פשוט לא נוח ואני באופן הכי טבעי, פשוט לא רוצה להרגיש לא נוח. זה הכי טבעי שנרצה להתחמק מזה. אבל זה תוקע אותי.
האמת משחררת
משחררת אותי כי אני כבר לא מעמיד פנים שזה התירוץ הזה או אחר. האמת שלא נוח לי. שאני לא רגיל. שאני פוחד. שאני עלול להיראות לא טוב. שיש לי קצת גאווה שתוקעת אותי. שאני מתבייש. אני נתקע. להיות עם האמת הזאת ולא ללכת לשום מקום זה שחרור. ואחרי שאני שוהה בתוך האמת הלא נעימה הזאת, יש לי סיכוי לצאת מהתקיעות.
קבלה של האמת
כי אחרי קבלה של האמת. אז גם אפשר לשנות. קודם קבלה מוחלטת. זאת האמת. עכשיו תתמודד. תפסיק עם התירוצים שהם בעצם להסתתר ע"י השכל ולא להיות ב אמת. כאשר אני מקבל את האמת לחלוטין. אני מסכים לקבל את האמת שהיא תכלס המציאות. משם כבר יש לי סיכוי להיחלץ מהתקיעות. אחרי שאני קופץ לבריכה הזאת שמחוץ לאזור הנוחות. אני מרגיש את כל התחושות הזרות והלא נעימות. הרי זה לא כזה נורא לעומת המשחק מחבואים שאתה משחק עם עצמך.
גם לחוסר נוחות מתרגלים
אחרי זמן מה באזור הלא נוח, אתה גם אליו מתרגל ומשתפר. מפה אפשר להתחיל להאיץ ולנוע מהר יותר.
להסכים להיות באזור של חוסר נוחות זה גם לאבד שליטה ולאבד ודאות. אתה לא יכול לתכנן כלום. אין לך מושג מה יקרה. לכן אתה קופא. לכן אתה נתקע. אתה פוחד ממה שאתה לא יודע.
יאללה בן, אל תברח מהאמת
אז אני אומר לעצמי, יאללה בן, אל תברח מהאמת. תהיה שם. תקבל. תנשום את זה. לא יעזור לך לפרק את המשימה לעוד אלף תתי משימות. זה לא העניין. אתה פשוט פוחד ומתחמק לעשות את מה שלא נוח לך. תקבל את האמת הזאת. האמת תשחרר אותך. ואז תקפוץ קדימה. על החיים ועל המוות. מקסימום מה יקרה כבר?
אני משתדל להיות המאמן של עצמי, החבר הכי טוב של עצמי ומשם נעשה ונצליח. אולי זה גם יצליח ואשבור עוד תקרת זכוכית. הרי אני שמתי את התקרה הזאת מלכתחילה. אז אני גם יכול לנפץ אותה.
אהבתם את הפוסט? שתפו
בן פאר – מאמן ויועץ לאורח חיים בריא
אימון אישי לירידה במשקל
ליצור הרגלים קטנים לחיים גדולים
דברו איתי בקשר לאימון אישי | 054-5353529 | benpeer@gmail.com | טקסט לוואטסאפ benpeer.com | בלוג
コメント