עשייה מייצרת מוטיבציה 63/100

לא בא לי, אין לי כוח

הבוקר יום ראשון התעוררתי מוקדם כהרגלי. בערך בשעה 6 כמו כל יום ראשון בבוקר אני עושה תרגילי חיזוקי שרירים 20 דקות. אני רגיל לעשות אותם כל יום ראשון בבוקר כבר יותר מחצי שנה. כמעט ולא פספסתי אף אימון. יש לי סרטון יוטיוב מועדף של אימון של כ40 תרגילי חיזוקים. כל תרגיל בדיוק 30 שניות ואני עושה אותם ברצף. הבוקר באופן חריג התגנבה למוחי המחשבה: לא בא לי! אין לי כוח! פתאום זה צץ משום מקום.

אבל ההרגל כבר מושרש והוא אוטומט

האוטומט שלי גבר על האמירה של לא בא לי ותוך פחות מדקה מצאתי את עצמי גורר מזרון יוגה, לוקח את הלפטופ שלי לסלון מחדר העבודה שלי ומתחיל את התרגילים ללא משא ומתן עם מחשבות של כן בא לי או לא בא לי.

כאשר מתחילים לעשות משהו אז יותר קשה להפסיק אותו מאשר להמשיך

כלומר העשייה יוצרת מוטיבציה להמשיך עשייה. תרגיל אחד מוביל לתרגיל נוסף. אחרי 2 דקות כבר לגמרי שכחתי את ה״לא בא לי״. סיימתי את כל התרגילים והרגשתי מצויין עם עצמי.

ההרגל של ההרגל

הדבר הכי חשוב זה ליצור את ההרגל של ההרגל. כלומר מעין טקס שמתחיל את ההרגל שלך. זאת הפעולה הראשונה שאחריה הכל קורה. ג׳ימס קליר, מומחה להטמעת הרגלים, קורא לזה ״הרגל שער״ באנגלית gateway habit . ההרגל של ההרגל שלי הוא כזה:

לקחת מזרון יוגה מחדר העבודה שלי לסלון.

להניח את הלפטופ שלי על השולחן בסלון.

לפתוח את הקישור לסרטון הרגיל שלי ביוטיוב.

הסרטון מתחיל לנגן.

אני לוחץ על כפתור ״השהיה״.

אני מביא לי כוס מים לשולחן.

אני לוחץ על כפתור התחל.

אני מתחיל את התרגילים.

כל הטקס הזה הוא ההרגל של ההרגל שלי. הוא האוטומט. ברגע שהוא קורה אז להתאמן 20 דקות זה כבר ללא מאמץ. יכולתי גם להחליט על 15 דקות או 30 דקות וזה כנראה היה קורה.

ההרגל של ההרגל שלי הוא כבר אוטומט

המוח שלי מתוכנת לעשותו באופן אוטומטי. כאשר הסימן שלי או הטריגר שלי הוא יום ראשון בבוקר בערך ב6. מה שקורה אחרי כן, מהתרגיל הראשון ועד התרגיל האחרון זה החלק שפשוט זורם לבד. ברגע שהתחלתי לבצע את התרגיל הראשון אני כבר בעשייה. המוטיבציה מתגברת ככל שאני עושה יותר. כלומר עשייה יוצרת מוטיבציה.

לכן אין שום הגיון לחכות שתהייה מוטיבציה. אתם יוצרים את המוטיבציה על ידי עשייה. ההרגל של ההרגל הוא התכנות של המוח, לאחר מספיק חזרות זה הופך לאוטומט.

קחו עוד דוגמא שכאשר מתחילים יותר קשה להפסיק

לפני כמה ימים הביאו לי עצי הסקה לחורף. ביקשתי מספק העצים שישאיר לי ערמה של 2 קוב עצים בצד של הגינה. תכננתי להעביר אותם למקום קרוב לקמין ולסדר אותם יפה. המשימה שלי הייתה לסחוב את העצים מרחק של כ20 מטר ולסדר את העצים אחד על השני בצורה אסתטית. הערכתי שזה יקח לי קצת יותר משעה. זאת עבודה פיזית שסה״כ אני נהנה לעשות. החלטתי שבין משימות חשיבה במשך היום אעשה הפסקות של כ5 דקות. כל הפסקה אסחוב כל פעם כמה עצים שאספיק. זאת הזדמנות לחלץ עצמות וגם להיות בחוץ ולא מול המסך. כך עשיתי. אני שם אוזניות ומוזיקה ומתחיל להעביר את העצים. היה לי מאוד קשה להפסיק לאחר 5 דקות. מצאתי את עצמי ממשיך כל פעם עוד כמה דקות. כי ברגע שהתחלתי אז קשה יותר להפסיק. עשייה יוצרת מוטיבציה. אתה פשוט רוצה להמשיך ולסיים את המשימה. כך המוח שלנו עובד. למרות שהתחייבתי רק ל5 דקות. בשלב שאתה כבר בעשייה, זה קשה יותר לעצור את הפעולה. בשלב האחרון שהייתי כבר מרחק של חצי שעה מסיום המשימה לא הצלחתי להפסיק ופשוט סיימתי את המשימה.

לתכנת את עצמך

יכול להיות שניהנתי קצת יותר מדי. הרי גם עשיתי זאת עם מוזיקה, גם להיות בחוץ וגם היה לי מאתגר לסדר את הערמה בצורה יפה. אני בטוח שלכל אחד יש מלא דוגמאות שברגע שהוא התחיל משהו היה לו קשה להפסיק. החכמה היא לדעת איך לתכנת את עצמך להתחיל את ההרגל שאתה רוצה. הרגל שמקדם אותך לחיות את החיים שאתה רוצה.

---

אהבתם את הפוסט? שתפו

בן פאר – מאמן ויועץ לאורח חיים בריא

אימון אישי לירידה במשקל

ליצור הרגלים קטנים לחיים גדולים

דברו איתי בקשר לאימון אישי | 054-5353529 | benpeer@gmail.com | טקסט לוואטסאפ benpeer.com | בלוג