עדכונים מהשטח 33/100

נכתב ב4 באוגוסט, 2023 - 33 מתוך 100 של אתגר ה100 החדש שלי

יוצר את עצמי מחדש

פקחתי את עיני והשעון מראה 4 עגול. חייכתי לעצמי כי אחרי כמה ימים שהתעוררתי אחרי 6, אני שמח לחזור לשעות הנורמליות שלי. היום יום שישי ובדר"כ אני נח ביום שישי ולא עובד. אך אתמול הרגשתי שאני זקוק לעוד כמה שעות של השלמות כי רציתי להספיק יותר השבוע. זה עומס טוב. זה עומס של התלהבות. של עשייה בכיף. בכללי אני טיפוס מוזר כזה שנהנה מעבודה חשובה ואיכותית יותר מאשר סתם לשכב על החוף. אני מזוכיסט כזה שאוהב אתגרים. לא תמיד בחיים היו לי תקופות שבא לי ליצור, לבנות ולברוא. עכשיו אני יוצר את עצמי מחדש. אין יותר מאתגר מזה.

להיות במצב Flow , זרימה

אז פיניתי לי את היום ולא קבעתי שום דבר. מצאתי את עצמי יושב על המחשב כבר ב5 בבוקר וכמעט לא זזתי עד 12 בצהריים. וואלה דפקתי עבודה והייתי בזרימה. אמנם הזנחתי קצת את הרגלי הבוקר שלי אבל למטרה טובה. פשוט הייתי בסוג של טראנס. חשבתי,כתבתי, חשבתי, כתבתי וככה עפו להם 7 שעות. מכירים את התחושה הזאת של מצב זרימה Flow ? זה מצב מדהים שבו אין בעצם מחשבה. אתה והפעולה מתאחדים. לי זה קורה בזמן ריצה, בזמן שיחה טובה, בזמן בישול, כתיבה, עבודה בגינה ועוד. כל פעולה בעצם יכולה להיות במצב Flow. זה מצב שהזמן נעלם. אין הפרדה בין הפעולה שאתה מבצע לבינך. יש מיזוג. אתה והפעולה הם אחד ואין מחשבות. אתה שוכח את הזמן והוא נעלם. הפעולה לא קשה מידי אבל גם לא קלה מידי. אז אתה זורם ולא נתקע וזה כל כך כיף שהעולם נעלם וגם אתה נעלם.

אז לאן נעלמתי ב7 השעות ?

עבדתי על מסמך הפרויקט שלי. מה זאת אומרת? הרי אני מטפס על ההר שלי כבר 117 יום. אז יש לי מסמך שעוזר לי בטיפוס על ההר שלי. אני נעזר בו לטיפוס. בו אני מעדכן את מסלול הטיפוס שלי. בעזרתו אני מנסה להבין איך אני מגיע לפסגה. אני לומד איך ליצור שבילים או משתמש בשבילים שאחרים הלכו בהם למרות שעל ההר הספציפי הזה אף אדם לא טיפס מעולם. זה ההר הפרטי שלי. אני יוצר בו שבילים תוך כדי תנועה. אתה לא יכול ליצור שביל להמשך המסלול מנקודה גבוהה יותר. זה בלתי אפשרי. רק בנקודה שאתה נמצא אתה יכול לייצר שביל או גשר כדי להתקדם. זאת אומרת, הדרך נסללת ומתגלה רק תוך כדי תנועה.

חזון ויעד

אז אין לי ממש מפה מדויקת איך להגיע לפסגה. כתבתי חזון לפני שיצאתי לטפס על ההר הזה. גם דמיינתי לאן אני שואף להגיע 9 חודשים קדימה. סימנתי איזה יעד שאפתני כזה לינואר 2024. זאת הפסגה הראשונה בחזון שלי. יכול להיות שאגיע ואז פתאום אבחין בפסגה חדשה גבוהה יותר ואצא לטפס שוב. יכול להיות שלא אגיע בכלל לפסגה הזאת. אבל זה כרגע ההר שאני מטפס עליו.

אבני דרך

הבוקר ישבתי על המסמך הזה כמו שאני עושה פעמיים בחודש. עצרתי ובדקתי לאן תכננתי להגיע בסוף יולי ולאן הגעתי בפועל. ניסיתי לחשוב ולהבין מה לא עובד לי. מה אני עוד לא יודע? מי אני? מה מיוחד בי? מי הקהל שלי? איזה כאבים יש לו? איזה תועלות אני מביא? בקיצור חשיבה. חשבתי ודייקתי את אבן הדרך הבאה של סוף אוגוסט. גם הוספתי יעדים חדשים לסוף ספטמבר. בדקתי האם התקדמתי ואיפה אני תקוע.

תכלס אין לי מושג איך להגיע לשם, לאבן הדרך הבאה.

אחרת זה לא היה מאתגר. אבל אני רושם לאן אני רוצה להגיע ואז אני שובר את הראש איך לעשות את זה. מנסה מפה. מנסה משם. נופל וקם. פשוט זה לא. יום אחד, לקום ולהמציא את עצמך מחדש. אבל וואלה איזה טיול משוגע. איזה אנשים אני גם פוגש בדרך, חבל על הזמן. יש לי כמובן מורה דרך שעוזר לי. מספר לי על שבילים שלא ידעתי שיש בדרך לפסגה שלי. הוא מכוון ומדייק אותי. אבל עדיין אני צריך לטפס לשם. אני אוהב אתגרים, אני מודה. אני חי טוב עם אי וודאות. זה אף פעם לא נוח אבל אני משתפר. אני באמת לא יודע אם אני אגיע לשם. חלק מהדרך שלי היא ליהנות מהדרך וחלק מהדרך שלי זה לשחרר את הצורך להגיע לשם. איך אני באותו זמן גם רוצה להגיע וגם מאמין בעצמי שאני אגיע. במקביל אני גם משחרר את עצמי מלדעת איך אני אגיע לשם וגם אם לא אגיע אז גם הכל בסדר. אני לא חייב להגיע. רוצה, כן. מוכרח, לא. זה מצב טריקי. לשחרר שליטה.

---

אהבתם את הפוסט? שתפו

בן פאר – מאמן ויועץ לאורח חיים בריא

אימון אישי לירידה במשקל

ליצור הרגלים קטנים לחיים גדולים

דברו איתי בקשר לאימון אישי | 054-5353529 | benpeer@gmail.com | טקסט לוואטסאפ benpeer.com | בלוג