מה זה אושר בשבילי 15/100

נכתב ב15 ליולי,2023 - 15 מתוך 100 של אתגר ה100 החדש שלי

לא מוצא אושר בשום ספר

וואי כמה ספרים קראתי על אושר במשך החיים שלי. נושא שמעסיק אותי כבר שלושה עשורים. פחות או יותר אחרי הצבא התחלתי לחפש את התשובות לשאלה הזאת בספרים. אני זוכר שאני מתבונן במדפים של העידן החדש וכל פעם קונה וקורא עוד איזה ספר שמתיימר לחדש לי משהו בנושא. בהחלט ספרים מעניינים אבל לא מצאתי שם שום אושר.

החיפוש אחרי האושר מונע אושר

באיזה שהוא שלב, לפני איזה 6 או 7 שנים, נדמה לי, הפסקתי לחפש את התשובה בספרים על אושר. אני לא יודע איפה קראתי את זה אבל הפנמתי שגם החיפוש אחרי האושר הוא מונע אושר בעצמו. לא אמצא את התשובה בשום ספר. ההבנה הזאת חלחלה לי עמוק והפסקתי לחפש את התשובה בספרים.

הישגים חיצוניים

רוב חיי רדפתי אחרי הישגים חיצוניים. להיות מישהו ושיהיה לי משהו. תואר אקדמי, בית מפואר עם גג רעפים וגינה, כסף, חופשות מפנקות, רכוש, גאדג׳ט חדש, נדל״ן, משרה בכירה, מנהל של עשרות עובדים, מעמד, משרד פינתי עם שולחן עגול קטן לישיבות אצלי במשרד. נו הבנתם את הקטע. הגשמתי והשגתי אבל זה לא הביא לי שום אושר. גם ברוב הזמן סבלתי כל הדרך. זה הביא לי נוחות, אושר לא. להיפך, בנקודה שהייתי הכי עשיר הייתי הכי בסבל ולא מאושר. זה היה בפברואר 2015 אבל זה נושא לפוסט אחר.

אם רק יהיה לי את זה או אשיג את זה אז אהיה מאושר. הבנתי כבר בגיל צעיר שזה בולשיט אבל עדיין המשכתי לרדוף אחרי הדבר הבא בתקווה ששם אמצא אותו. את האושר שלי.

את האושר החמקמק הזה

לא הייתי מספיק מפותח ולא הבנתי כמה דברים שהיום נדמה לי שהבנתי ברמה שלא נמצאת בשכל. ברמת חוויה. ברמה של ניסיון חיים. האושר היה תמיד מתחת לאף שלי. מטרות חיצוניות ויעדים מאתגרים יש להם מקום בחיים. הישגיות, שאפתנות ורצון הם דברים מבורכים אבל הקשר בינם לבין אושר הוא לא קיים. בטח הנאות גופניות הם ממש לא גורמות לי לאושר. זה אכן כיף ונעים אבל אתה מתמלא וממצה מהר מאוד.

בשלב מסוים שהייתי כנראה מיואש חשבתי שאני בכלל שואל שאלה חסרת כל הגיון, אין דבר כזה בכלל. זה כמו לשאול מתי הדג יעוף? זאת שאלה מיותרת ולא ברור ההקשר ואין עליה תשובה. אין דבר כזה אושר בכלל.

הנה התשובה שלי נכון להיום 15 ביולי 2023

היום מצאתי תשובה שמאוד מספקת אותי. אני ממש לא מתיימר להיות חוקר פסיכולוגיה חיובית או מדעי האושר אבל הנה ההגדרה שעובדת לי היום:

הרגשות שאני חווה במשך היום. אם אני חווה ברוב שעות היום שלי חלק מהרגשות הבאים:

שמחה, שלווה, אהבה, סיפוק, הודיה, אופטימיות, התרגשות והתלהבות. ואם אני פועל ברוב היום בזרימה ובקלילות אז זה אושר מבחינתי.

בשביל אושר צריך לעבוד כל יום

להרגיש שמחה, סיפוק ושלווה. להתנהל בקלילות ובזרימה. אני צריך לקחת אחריות בשביל להרגיש את הרגשות האלו. אם אני אחכה שאני ארגיש אותם כי מישהו יגרום לי להרגיש אותם או משהו יגרום לי אז אני יכול להמשיך לחכות.

לאף אחד בתרבות שלנו לא אכפת לו איך אנחנו מרגישים. בבית ספר המורה לא התעניינה איך אני מרגיש. ובטח לא בצבא. וגם לא באוניברסיטה וגם לא בעבודה שלי כמהנדס או מנהל. שאלו אותי מה נשמע בתור נימוס כדי לשאול את השאלה הבאה: מתי זה יהיה מוכן, האם עשית את זה וכו. בתרבות ההשגית שלנו, היעדים, העשייה והצריכה הם מה שמעניינים את כולם. אף אחד לא אכפת לו אם אתם מאושרים או לא. זה בכלל לא שאלה רלוונטית.

תוכנית פעולה לאושר

אז יש לי הגדרה ממש טובה לאושר. כזאת שקל לי לבדוק את הסטטוס שלי בכל רגע נתון. ומאז יש לי תוכנית פעולה. מה גורם לבן להרגיש שלווה? מה גורם לבן להרגיש סיפוק? מה גורם לבן להרגיש הודיה? מה גורם לבן להרגיש אהבה? יצאתי לחקור את זה לעומק. לרוץ בטבע, להיות בים, לראות את הבת שלי מתעוררת משינה, לראות את קרן מחייכת, לספר למישהו על משהו מעניין שקראתי, לאכול בריא ולהרגיש קליל, להביט לשמיים ולא לחשוב, להקשיב למישהו באמת ואני יודע שהוא מרגיש שהקשבתי לו ב100 אחוז, לדעת שעזרתי למישהו להטמיע הרגל בריא, לתכנן תוכנית, לקרוא משהו מעניין, לכתוב רק בשביל הכיף כמו עכשיו. בקיצור מיליון דברים.

יופי הבנתי מה זה אושר, מה עכשיו?

לקחת אחריות מלאה ולעשות את הדברים שגורמים לי לאותם רגשות. בכלל לא משנה מה היעד החיצוני שלי, היום יותר מעניינת אותי הדרך לשם. כי בדרך אני חי, להגיע זה רק נקודה בחיים. בדרך אני מרגיש ואיכות החיים שלי זה איכות הרגשות שלי. ואיך אני בכלל אדע מה אני מרגיש במשך היום? אז חגי שלו, המאמן העסקי שלי שאני מעריך ומעריץ המציא נוסחה מהממת שקוראים לה ״מה בתוך״. מודעות, התבוננות, בחירה, תרגול וכלים. הוציא עליה פטנט וטוב שכך.

כל שעה להתבונן בעצמך

אתה מייצר הרגל של התבוננות בעצמך כל שעה במשך היום. הרגל חשוב כי רק מודעות לבעיה כלשהי אינה מקרבת אותך לפתרון. התבוננות זה כבר משהו אקטיבי שאתה עושה כדי להפעיל את אותה מודעות.

אתה עוצר להתבונן בעצמך. מה אתה מרגיש? אתה שואל את עצמך. אני מתבונן ואני מזהה את הרגש שלי ומפה אני יכול לבחור לנהל את זה. נניח שאני לא חווה את הרגשות שמבחינתי הן אושר אז אני יכול לבחור לשנות את המחשבות, את המילים שאני בוחר או את המעשים שאני עושה כדי לשנות את המצב הפנימי שאני נמצא בו.

לקחת אחריות מלאה

שאני לוקח אחריות מלאה על החיים שלי אז אני יכול להתבונן בעצמי ואם אני לא מרוצה אני יכול לבחור. לא חייב להיות קורבן של הנסיבות, המחשבות שמורידות אותי, של מה אחרים אומרים עלי וכו. לבחור את המחשבה שלך זאת עוצמה ועם תרגול אפשר להשתפר בזה.

אני בעל הבית

אני המנכ״ל של החיים שלי, אני יכול לבחור על מה לחשוב, אני יכול להחליט אם להיפגע ממה שהוא אמר לי,

אני יכול לבחור כמה זמן הספיק לי כבר להיות בבאסה. אני יכול לבחור באושר אבל זה דורש עבודה ובחירות.

אני בעל הבית של העסק הזה שנקרא בן פאר שחי על כדור הארץ כל שניה פה בפרויקט הבלתי יאומן הזה. לפחות אני מבין את כללי המשחק היום. אני מתרגל את משחק החיים כל יום מחדש. כל יום מתחיל מחדש. אני נופל וקם. מנסה להשתפר. מנסה להיות מאושר. לפעמים מצליח בגדול. לפעמים נכשל אבל אני פה ממשיך לתרגל את הפלא הזה שנקרא חיים.

---

אהבתם את הפוסט? שתפו

בן פאר – מאמן ויועץ לאורח חיים בריא

אימון אישי לירידה במשקל

ליצור הרגלים קטנים לחיים גדולים

דברו איתי בקשר לאימון אישי | 054-5353529 | benpeer@gmail.com | טקסט לוואטסאפ benpeer.com | בלוג