להתקרב לטבע 70/100

יצאתי לטיול של שנה

בגיל 40 לפני 10 שנים יצאתי עם אשתי ושלושת ילדי הקטנים לטיול ארוך של שנה. עזבנו את ישראל באפריל 2013 וחזרנו אחרי שנה במרץ 2014. כתבתי אז בלוג מסע ופוסט לכל יום. 350 פוסטים על החוויות שלנו. חגגתי את יום הולדת 41 באוסטרליה במקום קסום שנקרא 1770. יצאתי לטיול הזה שהפך למסע כדי לקחת פסק זמן ולחוות משהו אחר. בפרספקטיבה של עשר שנים אני מבין שהטיול הזה שינה אותי. הוא גרם לי להתקרב לטבע שהיה זר לי. בדיעבד זה הניע תהליך התקרבות לטבע הבסיסי שלי כאדם. מזון טבעי יותר. להבין שהגוף שלי נועד לזוז במשך היום ולא לשבת. זה הטבע שלי. התחלתי תהליך שנמשך עד היום של איך נכון לחיות באופן שהוא יותר קרוב לטבע וקרוב למה שטבעי לי כבעל חיים, קוף עם אייפון.

שקיעה במקום שנקרא 1770 באוסטרליה, 10 באוקטובר 2013

40 שנה הייתי רחוק מהטבע

עד גיל 40 לא הייתי אדם של טבע בכלל. הייתי הכי רחוק מזה. גדלתי בדירות בתוך שכונות בתוך ערים עם המון אספלט, כבישים ובלוקים. טיולים בטבע לא היו חלק מהחיים שלי בכלל. כילד אולי פעם או פעמיים בשנה הייתי יוצא לאיזה טיול בכינרת או באילת. אף פעם לא יצאתי לאיזה טיול שבילים בטבע חוץ מטיולי בית ספר מידי פעם. את רוב זמני ביליתי בתוך מבנים עם מנורות פלורסנטים. בבית הספר, בבית, בצבא, באוניברסיטה ובטח בכל חברות ההייטק שעבדתי. 40 שנים של נוף אורבני ופה ושם נגיעות של טבע.

הנוף השתנה

במשך שנה שלמה הנוף השתנה. המון שמיים במשך היום, הרים, שדות, מרחבים פתוחים, ים, אגמים, פרחים ובעלי חיים שונים ומשונים. קופים בהודו ובסרילנקה במקום חתולי רחוב בישראל. קנגורו וקואלות באוסטרליה. בהתחלה פחדתי מזה קצת, אבל לאט לאט התחברתי והרגשתי בבית. היינו מדליקים מדורות בלילה ובוהים באש במקום במסך הטלוויזיה.

איך חוזרים לחדרי ישיבות סגורים?

שחזרתי היו לי קשיי הסתגלות. לחזור לחדרי ישיבות בהייטק. זה הרגיש כמו חיה פראית מוחזקת בכלוב. הרגשתי קלסטרופוביה. חיפשתי את החלון לראות את השמיים. פתאום הבנתי שהייתי בכלובים 40 שנה. המקום הטבעי שלי הוא בטבע. הבית הוא שם. אבל לא ברחתי לאיזה ג'ונגל. בכל זאת יש לי משפחה ואחריות אז הסתגלתי שוב לכלובים. אבל מאז אני מחפש כל הזמן הזדמנות להיות בחוץ. להביט אל השמיים. להיות בגינה. לגעת באדמה, בעצים ובצמחים. זה מקרקע אותי ומרגיע אותי. מזכיר לי מאיפה באתי. הפעילות שהכי מרגיעה אותי זה פשוט לצאת לגינה עם מזמרה, להיות בחוץ ולגעת בצמחים ולטפל בהם.

להתקרב למה שטבעי לי

במקביל התחלתי לאכול מזון שהוא יותר ויותר טבעי ופחות מעובד או תעשייתי. זה הרגיש לי הכי טבעי ונכון לעשות. כמה שפחות עשו תהליכים למזון ופחות קלקלו זה הרגיש יותר נכון עבורי. אחרי כן, הבנתי מכל המחקרים והידע שצברתי על תזונה למה זה יותר בריא וטבעי לי לאכול מזון שהוא קרוב לטבע שלו בלי מניפולציות. ההתקרבות החיצונית שלי לטבע קרבה אותי לטבעי שלי, לעצמי. למקור שממנו התפתחתי. מהיותי קוף אדם לקוף אדם עם אייפון. לאכול מזון טבעי יותר, פשוט יותר, פחות לשבת כל היום ויותר להיות תנועה כי הגוף שלי נועד לזוז. בכלל להתחבר לפשטות והעוצמות של הטבע: זריחה, שקיעה, משב רוח, שדות וגשם. לא יודע ולא מצליח להסביר את הקשר הזה במילים אבל ככל שהתקרבתי לטבע החיצוני, כך גם התחברתי למה שטבעי לי.

---

אהבתם את הפוסט? שתפו

בן פאר – מאמן ויועץ לאורח חיים בריא

אימון אישי לירידה במשקל

ליצור הרגלים קטנים לחיים גדולים

דברו איתי בקשר לאימון אישי | 054-5353529 | benpeer@gmail.com | טקסט לוואטסאפ benpeer.com | בלוג