יעדים מול הרגלים 60/100

מטרות ויעדים

כל חיי הבוגרים אני עובד עם מטרות ויעדים. תמיד חשבתי שזה כלי מדהים. הכלי להשיג כל דבר בחיים. הכלי של החיים. כבר למעלה מ20 שנה אני משתמש ביעדים מסוג SMART כמו שרבים מכירים, זה מייצר לי בהירות גבוהה של מה שאני רוצה להשיג, גורם ליעד להיות מדיד, להיות בר השגה ובמסגרת זמן. השתמשתי בכלי הזה המון פעמים וגם הצלחתי איתו לא מעט. אבל היום לאחר התעמקות בנושא הטמעת הרגלים, אני מבין עוד כמה דברים חשובים לגבי הצבת יעדים והשגת מטרות.

לשכוח מיעדים? ג'יימס קליר מסביר בספרו הרגלים אטומים ובתרגום ופירוש שלי: לכולנו יש מטרות בחיים אבל המציאות היא שהיעדים שלנו מוגשמים על פי ההרגלים שאנחנו בונים. כלומר אוסף ההרגלים שלך יקבעו אילו יעדים תשיג בפועל. ג'יימס ממליץ שנשכח מיעדים ונתמקד בהרגלים.

האם לשכוח ממש מיעדים?

התשובה היא לא. היעדים חשובים כדי לקבוע את הכיוון. הבעיה היא שאנחנו נוטים להשקיע יותר מידי זמן בדיוק היעדים וביעדים באופן כללי. זה לא מה שעושה את ההבדל. הרי היעד הוא מה שאתה רוצה להשיג אבל ההרגלים שלך הם המערכת שמובילה לתוצאות בפועל. אתה צריך להשקיע את הזמן בתכנון המערכת וההרגלים כדי להתקדם ליעד ולא ביעד עצמו. אני נפלתי בזה המון פעמים. נניח שקבעתי יעד לבנות חברה שמכניסה מיליון. זה לא ממש משנה אם זה 950 אלף או מיליון ומאה. זה לא יעזור לי להגיע לשם.

השגת יעד היא שינוי רגעי

נניח שיש לך יעד לסדר את ארון הבגדים שלך. נניח שהיה לך פרץ מוטיבציה לקום ולעשות את זה. השקעת כמה שעות ויש לך עכשיו ארון מסודר. אחלה. מהר מאוד הוא הרי שוב יהיה מבולגן. כי ההרגלים שלך הם אלו שגרמו לארון להיות מבולגן מלכתחילה. כלומר לא תיקנת את בעיית השורש שגרמה לארון להתבלגן. כלומר להשיג יעד זה מייצר תוצאה רגעית. מה שאנחנו רוצים הוא לא לשנות את התוצאה (להפוך ארון מבולגן לארון מסודר) אלא את ההרגלים שיגרמו לתוצאה הרצויה שהם בעצם: לשמור על הסדר בארון כל פעם שאנחנו מכניסים בגד לארון.

דרך החשיבה על יעדים מונעת אושר כי היא שמה פוקוס על מה שחסר

החשיבה הרגילה היא כאשר אשיג את היעד אז אהיה מאושר. בינתיים אני לא. כאילו אני מקריב את האושר בהווה שלי לטובת אושר בעתיד שלי. המיקוד הוא בפער בין הרצוי למצוי ולכן אתה חווה חוסר אושר. זאת מחשבה מצמצמת מאוד ואתה לא מרוצה בדרך אל המטרה. גם אחרי שאתה כבר משיג את היעד אתה בדר"כ חוזר למצב האושר הקודם שלך. נשארת באותו מקום מבחינת האושר. הסיבה היא שאנחנו מתרגלים לטוב מהר מאוד ומחפשים יעד חדש. אתה כל הזמן רודף אחרי יעדים במחשבה שתשיג את היעד הבא תהייה מאושר. הייתי לכוד בלופ הזה המון פעמים. הדבר הנכון הוא להתאהב בהרגל שמוביל לתוצאה. אותו הרגל שמקדם אותך לעבר היעד. להתאהב בו, להרגיש גאווה ולרצות להשתפר כל הזמן כי זה כיף. במצב זה אתה נהנה בהווה ולא דוחה את האושר לרגע השגת היעד.

דוגמא, נניח שאתה רוצה לחזק את שרירי הבטן שלך. להתאהב בתרגילי חיזוק הבטן זה מה שאתה רוצה. ליהנות מעצם האימון. כאשר התאמנתי למרתון ב2022 היה לי חשוב יותר ליהנות מהאימונים למרתון מאשר להשיג את היעד. הכיף של הריצה היה מספק כשלעצמו ולכן גם המשכתי לרוץ שבועיים אחרי המרתון באופן סדיר.

יעדים עומדים בסתירה להתקדמות לטווח ארוך

הרבה אנשים לאחר השגת היעד חוזרים למצב של לפני התחלת היעד. נניח בריצה אז מפסיקים להתאמן. הרי אם היעד כבר הושג אז למה להמשיך להתאמץ? לכן הרבה אנשים יוצרים הרגלים טובים ואחרי כן חוזרים להרגלים הקודמים שלהם. זה מה שקרה לי בחצי המרתון הראשון שלי ב 2011. השגתי את היעד והפסקתי להתאמן לחודשים רבים.

כמו שג׳יימס מסביר, מטרת היעד הוא לנצח במשחק ומטרת ההרגלים הוא להמשיך לשחק את המשחק. חשיבה לטווח ארוך היא חשיבה ללא יעדים. חשיבה לטווח ארוך היא חשיבה של הרגלים ותהליכי שיפור מתמשך . אם אתה מחויב לתהליך עצמו ולשיפור שלו אתה תעוף קדיצה ותנצח את המשחק.

---

אהבתם את הפוסט? שתפו

בן פאר – מאמן ויועץ לאורח חיים בריא

אימון אישי לירידה במשקל

ליצור הרגלים קטנים לחיים גדולים

דברו איתי בקשר לאימון אישי | 054-5353529 | benpeer@gmail.com | טקסט לוואטסאפ benpeer.com | בלוג